פרופסור יהודה אדלר

פרופסור יהודה אדלר. צילום הדר יואביאן...

קטגורית מאמרים

קטגוריות

פרופסור יהודה אדלר

כבוד, תודה והערכה רבה ל- פרופסור יהודה אדלר מומחה לקרדיולוגיה, מהרופאים המובילים והמשפיעים בישראל הנכלל בין המובילים והמשפיעים בישראל בתחום הבריאות, מעורבות חברתית ועשייה ציבורית.

פרופ' יהודה אדלר, בן 55, נשוי + 3, הינו פרופסור לקרדיולוגיה בבית החולים שיבא תל השומר. נחשב לאחד מהמומחים הגדולים בישראל בתחום רפואת הלב (קרדיולוגיה), שיקום הלב ורפואה מונעת. פרופ' יהודה אדלר,  בעל למעלה מ- 200 פרסומים מדעיים מובילים בעולם. בין תפקידיו יו"ר החוג לשיקום לב של האיגוד הקרדיולוגי בישראל לשעבר, חבר במועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם משרד הבריאות בישראל, חבר מועצת הנגידים של קרן ישראל – גרמניה למחקר ופיתוח מדעי וכל נבחר לכהן כיו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב מטעם האגוד הקרדיולוגי האירופאי (ESC).

פרופ' יהודה אדלר פרופ' לקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכהן כיום כדיקאן בית הספר למקצועות הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. מכהן כיועץ לנושאי הקורונה בעיריות ראשון לציון והרצליה. בין תפקידיו הקודמים – היה המנהל הרפואי של רשת "משען" לדיור מוגן. במרכז הרפואי שיבא היה מנהל פיתוח המשאב הרפואי, מנהל "תלפיות שיבא" לאיתור וטיפוח מצוינות ומנהיגות ברפואה בישראל, יו"ר ועדת ההתמחות ומנהל מקצועות הבריאות.

בנוסף, ניהל אדלר את בית החולים "משגב לדך" בירושלים. פרופ' אדלר הוא זוכה אות "ירושלים שלי" בשנת 2010 על קידום ובניית בית החולים לטובת בריאותם של תושבי ירושלים. כיהן כמנהל הרפואי של מחוז מרכז קופת חולים לאומית.

יהודה אדלר גדל בתל אביב, להורים ניצולי שואה. התגייס לצבא ושירת כחובש קרבי ביחידה מיוחדת לסילוק פצצות של חיל האוויר. את לימודי הרפואה סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה ברפואה פנימית במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, בקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין ובמנהל רפואי בבית החולים שיבא תל השומר. לאחר התמחותו בקרדיולוגיה יזם אדלר את המרכז לשיקום הלב לחולי אי ספיקת לב בבית החולים שיבא תל השומר.

בשנת 2014 מונה ליו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי (ESC) לכתיבת ההתוויות למחלות קרום הלב שהתפרסמו בשנת 2015. בשנת 2016 מונה ליו"ר האירופאי למחלות שריר וקרום הלב מטעם האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.

פרופ' יהודה אדלר מונה בחודש נובמבר 2020 כיועץ רפואי מומחה בניהול משבר מגפת הקורונה וצמצום התחלואה בעיריות הרצליה וראשון לציון. במסגרת זו, פרופ' אדלר לווה את העיריות בקביעת אסטרטגיית הטיפול במשבר הקורונה ברחבי העיר, בביצוע בדיקות ומערך חקירות אפידמיולוגיות ברשויות המקומיות.

לאורך השנים זכה פרופסור יהודה אדלר בפרסים רבים. בים הבולטים שבהם פרס קלרמן (Kellerman) לחוקרים צעירים, האיגוד הקרדיולוגי בישראל  (1998), פרס קלרמן לחוקרים צעירים, האיגוד הקרדיולוגי בישראל  (2003), דיפלומת כבוד למצוינות פרסום מחקרי, האיגוד הקרדיולוגי בישראל  (2006)ואות "ירושלים שלי" (2010).

פרופסור יהודה אדלר. צילום הדר יואביאן...

פרופ' יהודה אדלר - קורונה

בתקופה משבר הקורונה פרסם פרופסור יהודה אדלר שורה של מאמרים בנושא ההתמודדות עם הנגיף. בין היתר התראיין פרופ' יהודה אדלר במספר ערוצים. 

לכתבות וראיונות עם פרופ' יהודה אדלר:

פרופ' יהודה אדלר: "הסגר לא מצליח – ועוד רוצים להאריך אותו"

פרופ' יהודה אדלר: "חייבים להגיע למצב של מאה אלף בדיקות ביום"

פרופ' יהודה אדלר - מחלות לב ו-Covid 19:

הנה מה שחשוב לדעת, על פי פרופ' יהודה אדלר, מאז פרוץ המגפה חולים במחלות לב וכלי דם נחשבו כאוכלוסייה בסיכון בכל הנוגע לתחלואה חמורה יותר בקוביד 19. אולם, מחקרים חדשים מראים כי הנגיף עלול להוביל לפגיעה לבבית גם בחולים בריאים ללא מחלות רקע. אילו פגיעות עלולות להתפתח בשל תחלואה בקורונה והאם יש דרך לטפל בהן? התשובות בכתבה

מאת: פרופ' יהודה אדלר

מאז שפרץ הנגיף החדש לחיינו בחורף של השנה שעברה, חולי לב וכלי דם הוגדרו כאוכלוסייה בסיכון אשר צריכה לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע להדבקות בנגיף הקורונה. מחלת ה- Covid 19 הוגדרה בתחילה כמחלת נשימה, אך כיום ידוע כי היא אינה משפיעה רק על הריאות ודרכי הנשימה והיא עלולה לפגוע באיברים נוספים בגוף, בהם גם הלב וכלי הדם.
בעוד שרוב הנדבקים עלולים לפתח מחלה קלה, מבוגרים כמו גם אלה הסובלים ממחלות רקע, כולל מחלות קרדיו וסקולריות, מצויים בסיכון מוגבר לפגיעה חמורה יותר ולעיתים אף פגיעה בלב והחמרה של המחלה הכרונית. מסיבות אלה המליץ איגוד הלב האמריקני על התנהגות קפדנית וזהירה למניעת הדבקה בקרב הסובלים ממחלות לב.

אולם, ככל שהמחקרים הולכים ונערמים, מתברר כי פגיעה לבבית היא אינה רק נחלתם של אלה שסבלו ממחלה קרדיו וסקולרית טרם להידבקות בנגיף. למעשה, מדובר במצב לא נדיר בקרב מחלימים מקורונה. אילו בעיות לבביות עלולות להתפתח בשל המחלה הנגיפית, מדוע הקורונה גורמת להופעת אותם פגמים והאם יש דרך למנוע אותם? פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה לבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן, יועץ הקורונה לעיריות ראשון לציון והרצליה, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, מומחה ברפואה פנימית ומומחה ברפואת שיקום הלב ורפואה מונעת, עם מה שחשוב לדעת על הקשר בין קורונה למחלות לב.

מחקרים מצאו: שכיחות גבוהה של בעיות לבביות בקרב מחלימי קורונה

"כבר בשלב מוקדם של המגפה, חברי הקהילה הרפואית סברו כי הקורונה עלולה לגרום לפגיעה בלב וכלי הדם" מציין פרופ' אדלר. "היה ברור כי מצבים כמו דלקת שריר הלב או קרום הלב וכן גם התפתחות של קרישיות יתר בשל הימצאות הווירוס בשכבת האנדותל של כלי הדם (השכבה הפנימית), עלולים להופיע בשכיחות מוגברת בשל המחלה הנגיפית".

"במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA נבדקו כ-100 מבוגרים בגילאי 45-53 שהחלימו לאחרונה ממחלת הקורונה. בקרב רוב הנבדקים, כ-78%, נמצאה מעורבות לבבית מסוימת בסריקות MRI. מעל לחצי מהנבדקים (כ-60%) סבלו מדלקת בקרום הלב או שריר הלב.
דלקת שריר הלב, או מיוקרדיטיס, נגרמת פעמים רבות בשל זיהומים ויראליים ועל כן שכיחה גם בקרב מחלימים מקורונה. המחלה עלולה להוביל לפגיעה בשריר הלב, להתפתחות של הפרעות קצב, לאוטם שריר והלב ולאי ספיקה לבבית.
מחקר נוסף שפורסם גם הוא בכתב העת, בחן ניתוח גופות של 39 נפטרי קורונה בגילאי 78-89. בקרב כחצי מהנבדקים (כ-16), התגלתה עדות של הווירוס בשריר הלב, זאת למרות שלא התפתחו כל תסמינים שהעידו על פגיעה לבבית עוד כשהחולים היו עוד בחיים".

גם ילדים, אשר פעמים רבות אינם סובלים מתסמינים כלל עקב המחלה או שמפתחים מחלה קלה בלבד, ישנה עדות לפגיעה לבבית. "לאחרונה, נמצאה מחלה חדשה שנלווית לתחלואה בקורונה, אך לרוב מתפתחת 2-4 שבועות לאחר ההחלמה. מדובר בתסמונת לבבית נדירה מאוד, המכונה תסמונת PIMS ונגרמת כתוצאה מתגובה מוגברת של מערכת החיסון לתחלואה בנגיף" מסביר פרופ' יהודה אדלר ומפרט:
התסמונת דומה מאוד בתסמיניה למחלת הקוואסקי (מחלה דלקתית נדירה שפוגעת בעורקי הלב וגורמת להתרחבות שלהם). הסימנים הראשוניים להתפתחותה הם פריחה, חום גבוה ועיניים אדומות".

פרופסור יהודה אדלר מבקש להרגיע את ההורים ומדגיש כי מדובר במצב נדיר מאוד: "כיום בעולם התגלו כ-1000 מקרים של ילדים שחלו בקורונה ולאחר מכן סבלו מהתסמונת. בישראל, נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם כ-30-35 ילדים שאובחנו כלוקים בה. למרות שהסיכוי להופעת תסמונת PIMS  אינו גבוה, בשל כך שילדים רבים אינם סובלים מכל תסמינים שיעידו על תחלואה בקורונה חשוב להיות מודעים לתופעות המופיעות עקב התסמונת הלבבית ואם התפתחו לפנות מיידית לגורם רפואי".

מדוע עלול לגרום הנגיף החדש לפגיעה לבבית?
"כפי שצוין לעיל, המידע שהצטבר הוביל להבנה כי הקורונה היא מחלה רב מערכתית אשר עלולה לפגוע בכל איבר בגופנו, לרבות הלב. למעשה, אין זה נדיר שמחלות ויראליות מובילות לפגיעה לבבית והדבר היה ידוע עוד לפני שנפגשנו לראשונה בווירוס הקורונה החדש. "מחקרים קודמים הראו כי זיהומים ויראליים שנגרמים על-ידי  נגיפי שפעת, נגיפי אקו ועוד עלולים להוביל לפגיעה בלב, לכן לא מדובר בבשורה מפתיעה. אולם, נראה כי פגיעות לב וכלי דם נפוצות יותר בחולים ומחלימים מקורונה מאשר במחלות ויראליות אחרות".

האם ישנו טיפול ספציפי בקורונה שיסייע במיתון הסיכונים בקבוצת חולים אלה?
"לאחרונה, בוצע מחקר באוניברסיטת אוקספורד אשר בחן מתן אספירין לחולים בקורונה. בשל כך שהמחלה הנגיפית עלולה לגרום לקרישיות יתר, החולים מצויים בסיכון להתקפי לב ושבץ. הטיפול באספירין עשוי להפחית את הסיכוי לקרישיות יתר על כל השלכותיה ומשכך להיות יעיל לטיפול בחולי קורונה.

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת מרילנד מצא כי חולי קורונה שטופלו באמצעות אספירין סבלו מפחות קרישיות,  כמו גם מפגיעה מתונה יותר עקב המחלה הנגיפית. במהלך המחקר נבדקו 412 חולים, כ-98 מהם קיבלו טיפול באספירין טרם לאשפוז או מיד עם האשפוז. הממצאים הראו כי חולים שנטלו אספירין היו בסיכון מופחת של 43% לקבלת סיוע בטיפול נמרץ. מדובר בממצאים חשובים מאוד שחייבים לעבור לשלב של מחקר קליני וייתכן שמדובר בטיפול יעיל לקורונה" טוען פרופ' אדלר.

טיפול נוסף ומפתיע במיוחד שנבדק בימים אלה למניעת ההשלכות הקרדיו וסקולריות של המחלה הנגיפית הוא באמצעות התרופה המוכרת ויאגרה. "ויאגרה גורמת להרחבת כלי הדם ולמעשה במקור יועדה לטיפול במחלות לב. ישנן השערות כי היא עשויה לעזור בטיפול בדלקת בכלי הדם שנגרמה בשל הקורונה, אך הדבר עוד לא הוכח".

פרופ' יהודה אדלר מסכם ומציין כי למרות שנערכים אינספור מחקרים בימים אלה על מהלך המחלה ודרכים למניעת הסיכונים הלבביים, עד שיימצא טיפול הדרך הטובה ביותר למיתון הסיכוי להתפתחות של סיבוכי המחלה היא מניעתה: "על כולנו לשמור מרחק, להקפיד על עטית מסכות ועל היגיינה אישית. אם נמלא אחר כללים פשוטים אלה, הסיכוי להדבקה בקורונה וכיוצא בזאת גם להתפתחות של סיבוכים לבביים פוחת משמעותית".

פרופסור יהודה אדלר: חומצות שומן אומגה 3 והפחתת סיכון התקף לב

מאת – פרופסור יהודה אדלר

מבוא:

שומנים מורכבים מיחידות בנין הקרויות חומצות שומן. ניתן לחלק את חומצות השומן לשתי קבוצות: רוויות ובלתי ורוויות, וכך גם את השומנים הבנויים מהן: שומנים רוויים ושומנים בלתי רוויים.

שומנים רוויים הם בדרך כלל מוצקים ומקורם מהחי: מוצרי חלב (חמאה, גבינות קשות), בשר אך גם שומן צמחי מוקשה (מרגרינה). כאשר אנו צורכים שומן רווי הוא הופך בכבד תוך מספר שעות לכולסטרול, העובר לזרם הדם ומשם לאברי הגוף, חלק ממנו עלול לחדור לדופנות עורקים ולתרום להתפתחות טרשת עורקים.

שומנים בלתי רוויים הם בדרך כלל נוזלים (שמנים) מקורם בצומח ובדגים. אחד היתרונות של השומנים הבלתי רוויים הוא שהם אינם גורמים לעלית כולסטרול בדם כמו השומנים הרוויים.

את חומצות השומן ניתן לחלק בצורה נוספת: להכרחיות (כאלה שהגוף לא מסוגל ליצר בעצמו אלא חייב לקבל אותן מהמוכן כמזון) וחומצות שומן שאינן הכרחיות (כאלה שהגוף יכול ליצר בעצמו).

חומצות שומן הכרחיות הן חומצות שומן בלתי רוויות כמו אומגה 3 ואומגה 6. מזון המשמש מקורות לחומצות שומן אומגה 3 (DHA ו EPA ) הם: שמן דגים, אגוזים, זרעי פישתה. חומצת שומן לינולאית (ALA) גם היא חומצה בלתי רוויה שמקורה בצומח (טופו, אגוזים ושמן קנולה), יכולה להפוך בגוף לחומצות שומן אומגה 3. חומצות שומן אומגה 6 מצויות בשמן סויה, שמן חמניות, שמן תירס ושמן סומסום.

חומצות שומן אומגה 3 נחשבות לתורמות לבריאות על ידי: הורדת סיכון לדום לב ולהתקף לב, הורדת לחץ הדם, הורדת רמת הטריגליצרידים בדם, השפעה נוגדת דלקת (טרשת עורקים היא תהליך דלקתי בדופן העורק).חומצות שומן אומגה 6 חסרות תכונות אלה.

במחקר כולל מטה אנליזה מלפני מספר שנים בנושא החוקרים התמקדו במחקרים קודמים שדיברו על EPA ו- DHA. המחקרים מצאו כי צריכה של אומגה 3 במזון או מתוספי תזונה, קשורה לירידה של 16 אחוזים בסיכון ללקות במחלת לב באנשים הסובלים מרמת טריגלצרידים גבוהה או רמת שומנים גבוהה בדם. כמו גם ירידה של 14 אחוזים ללקות במחלת לב בקרב אנשים הסובלים מרמות כולסטרול גבוהות (LDL) "הכולסטרול הרע".

כדי לבדוק את הקשר בין אומגה 3 למחלות לב, החוקרים דגמו נתונים מ-18 מחקרים, בהם נבדקו 93 אלף אנשים. במהלך הבדיקות נמצא קשר בין צריכת אומגה 3 לירידה של 6 אחוזים בסיכון ללקות במחלת לב, אבל לדברי החוקרים מדובר בנתון זעום למדי, כדי להסיק מסקנות נחרצות.

בנוסף לכך, המחקר בדק נתונים מ-17 מחקרים שפורסמו בעבר, בהן נבדקו 732,000 אנשים על פני תקופות זמן ארוכות, במהלכן עקבו החוקרים אחר הדיאטות שלהם. בכל המחקרים האלה נמצא כי צריכת אומגה 3 הייתה קשורה לירידה משמעותית של 18 אחוזים בסיכון למחלות לב.

כך שבסופו של דבר מדובר בנתונים של כמעט מיליון איש, מה שמצביע על היתרון של נטילת אומגה 3 וירידה בסיכון ללקות במחלות לב, כך מסביר אחד החוקרים, ד"ר צ'יפ לאווי, מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה.

הוא הוסיף ואמר כי מעט מאוד אנשים בעולם המערבי אוכלים מקבלים אומגה 3 מתזונה, ולכן כדאי להוסיף לתזונה היומית גם תוספי תזונה המכילים אומגה 3. ובכל מקרה מומלץ להגיע לרמה של כ-1,000 מ"ג ביום של אומגה 3.

אמנם, התועלת הבריאותית של אומגה 3 היא אחת ההסכמות הרווחות כיום בקרב אנשי המקצוע. מחקרים רבים הראו קשר בין צריכת אומגה 3 ובין ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, שנחשבות לגורם תמותה עיקרי בעולם המערבי. במחקרים רבים נמצא כי אפשר למנוע ולהפחית את הסיכון למחלות לב בעזרת שינוי בהרגלי החיים, ובפרט על ידי צריכה נאותה של אומגה 3. למעשה, במחקרים רבים נמצא, כי ככל שרמות אומגה 3 בדם הינן גבוהות יותר, הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות לב הינו נמוך יותר.

בשנת 2011 בחנו רופאי לב בכירים בישראל ביחד עם דיאטניות ודיאטנים מעמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, את מגוון המחקרים והעדויות המדעיות הנוגעים לבריאות הלב. במסמך עמדה  שפורסם באפריל 2011, מפרטים שני האיגודים את המלצותיהם התזונתיות למניעת מחלות לב וכלי דם. בין השאר, מפרטים עורכי נייר העמדה מהם היתרונות של אומגה 3, ואת המקורות העיקריים להן – דגי ים ותוספי תזונה.

בין השאר, ממליצים התזונאים והקרדיולוגים בישראל:

למניעת מחלות לב וכלי דם ההמלצה היא על צריכת מגוון של דגים, רצוי דגי מי מעמקים (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדומה) לפחות פעמיים בשבוע. המלצה זו מיועדת למי שנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

לאנשים שאינם צורכים דגים לפחות פעמיים בשבוע, ניתן לשקול תוסף תזונה המכיל אומגה 3 במינון יומי של כ-1 גרם ליממה. המלצה זו מיועדת גם למי שנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

כדי לסייע בטיפול ברמות גבוהות של שומנים בדם (היפרטריגליצרידמיה) ההמלצה היא להשתמש בתוספי תזונה המכילים אומגה 3 במינון יומי של 2-4 גרם ליום, תחת מעקב רפואי.

כיצד משפיעה אומגה 3 על הלב?

הממצאים המחקריים מצביעה על כך שחומצות שומן אומגה 3 פועלות במספר אופנים להפחתת הסיכון:

יכולת נוגדת קרישה – אומגה 3 מפחיתה את היצמדותן של טסיות הדם ובכך  מקטינה את הסיכון להיווצרות קרישי דם בעורקי הלב, ומסייעת בשמירה על עורקים מורחבים.

הורדת רמות טריגליצרידים בדם – רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם הן גורם סיכון למחלות לב.

מניעת הפרעות בקצב הלב – אומגה 3 מסייעת בהגנה מפני הפרעות קצב בלב כמו פרפור חדרים או פרפור עליות, שהם כמשוער הגורם הקטלני בהתקפי לב.

מניעת דלקות – הרובד הטרשתי המצטבר על דפנות העורקים עלול להתבקע ולשחרר לזרם הדם מוצקים שיגרמו להיווצרות קרישי דם שעלולים לגרום לחסימה של עורק ולהתקף לב (אוטם שריר הלב).  התכונות האנטי-דלקתיות של אומגה 3 מייצבות את הרובד הטרשתי בעורקי הלב ומקטינות את הסיכון להתבקעותו.

גמישות עורקים – עורקיהם של הנוטלים תוספי תזונה המכילים אומגה 3 גמישים יותר, דבר המפחית סיכון להתקף לב.

לחץ דם – נטילה סדירה של אומגה 3 מפחיתה במעט את לחץ הדם. לחץ דם מופחת מקטין את הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי.

צמיגות הדם – אומגה 3 מפחיתה את צמיגות הדם ובכך מקלה על פעולת הלב להזרמת  דם לכל חלקי הגוף. לב הפועל במאמץ מופחת מקטין את הסיכון להתקפי לב.

במחקרים רבים נמצאו עדויות כי צריכה של אומגה 3 עשויה להפחית את שיעורי התמותה ממחלות לב ודום לב. המחקרים מצאו כי בקרב אנשים ששרדו לאחר התקף לב וצרכו כ-1 גרם אומגה 3 ביום, היה שיעור התמותה נמוך יותר, וכי רמת אומגה 3 בדם נמצאת ביחס הפוך לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

במחקר גדול נמצא כי צריכת דגים לפחות פעם בשבוע מפחיתה את הסיכון לדום לב פתאומי ב-48% וכי מחסור באומגה 3 הינו מבין גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר האחראיים על מקרי מוות, במקביל לעישון, צריכה של שומני טראנס, השמנת יתר ועוד.

ברם יש מחקרים בספרות שטוענים אחרת:

סקירת ענק ומטא אנליזה שפורסמה והכילה 79 מחקרים שנמשכו בטווחי זמן של 12 עד 72 חודשים ניסתה לענות על השאלה הזאת:

We included 79 RCTs (112,059 participants) in this review update and found that 25 were at low summary risk of bias. Trials were of 12 to 72 months' duration and included adults at varying cardiovascular risk, mainly in high‐income countries. Most studies assessed LCn3 supplementation with capsules, but some used LCn3‐ or ALA‐rich or enriched foods or dietary advice compared to placebo or usual diet.

הסקירה מראה שככל הנראה אין השפעה מטיבה לתיסוף אומגה 3 מסוג EPA/DHA על תמותה מכל סיבה, על תמותה ממחלות לב, על כמות אירועי לב שונים, על מחלות לב, על שבץ ועוד.

בנוסף, הסקירה מראה שגם לצריכה של אומגה 3 מסוג ALA (חומצה אלפא לינולנית) ככל הנראה אין השפעה מטיבה בדומה למה שהוצג לפני.

Meta‐analysis and sensitivity analyses suggested little or no effect of increasing LCn3 on all‐cause mortality (RR 0.98, 95% CI 0.90 to 1.03, 92,653 participants; 8189 deaths in 39 trials, high‐quality evidence), cardiovascular mortality (RR 0.95, 95% CI 0.87 to 1.03, 67,772 participants; 4544 CVD deaths in 25 RCTs), cardiovascular events (RR 0.99, 95% CI 0.94 to 1.04, 90,378 participants; 14,737 people experienced events in 38 trials, high‐quality evidence), coronary heart disease (CHD) mortality (RR 0.93, 95% CI 0.79 to 1.09, 73,491 participants; 1596 CHD deaths in 21 RCTs), stroke (RR 1.06, 95% CI 0.96 to 1.16, 89,358 participants; 1822 strokes in 28 trials) or arrhythmia (RR 0.97, 95% CI 0.90 to 1.05, 53,796 participants; 3788 people experienced arrhythmia in 28 RCTs). There was a suggestion that LCn3 reduced CHD events (RR 0.93, 95% CI 0.88 to 0.97, 84,301 participants; 5469 people experienced CHD events in 28 RCTs); however, this was not maintained in sensitivity analyses – LCn3 probably makes little or no difference to CHD event risk. All evidence was of moderate GRADE quality, except as noted.

לסיכום המתנגדים:

נכון לעכשיו ולאחר סקירת ענק לא נראה שיש השפעה לתיסוף של אומגה 3 על אירועי לב, מחלות לב ותמותה.

חשוב לשים לב שהסקירה מתייחסת ברובה לתיסוף של אומגה 3 ופחות לאומגה 3 שמגיע מהתזונה אך נכללו גם מחקרים שמתייחסים לאכילה של יותר מזונות עשירים באומגה 3 והתוצאות היו זהות. הסקירה מדברת רק על מה שהוצג בה ולכן אנו לא יכולים להכליל לגבי השימוש באומגה 3 לשם טיפולים אחרים.

דגים כמקור לחומצות שומן אומגה 3

ההנחה היא שחומצות האומגה 3 הן הגורמות לתועלת הבריאותית שבאכילת דגים, אולם לפי עדויות חדשות יותר מרכיבים נוספים של הדג תורמים לתועלת הבריאותית בנוסף לחומצות השומן מסוג אומגה 3.

הדגים העשירים בחומצות שומן אומגה 3 הם בעיקר: סלמון, טרוטה (פורל), סרדינים, טונה והרינג.

אופן הכנת הדג משפיע על היתרון הבריאותי: אפיה או הכנה על גריל עדיפה על פני טיגון.

כמה דגים לאכול? האיגוד הקרדיולוגי האמריקני ממליץ למבוגרים על שתי מנות דג בשבוע כאשר מנה היא כ 100 גרם.

יש החוששים שכספית או כימיקלים אחרים המצטברים בדגים הופכים את אכילת הדג ללא בריאה. כמובן שרצוי לאכול דגים שגדלו באזור חופשי מזיהום מים. לרוב היתרון הבריאותי משילוב דגים בתזונה עולה על הפוטנציאל לנזק בשל חשיפה לכימיקלים.

תוסף מזון או תרופה כמקור לחומצות שומן אומגה 3:

בשל התועלת הבריאותית באכילת דגים, והרושם כי עיקר התועלת נובעת מחומצות השומן אומגה 3 שמכילים הדגים, התעורר צורך במקורות נוספים לחומצות אומגה 3. כאמור נמצאו מקורות טבעיים בצומח (אגוזים וזרעי פשתה) אך בנוסף יצרני תרופות רבים החלו לייצר כמוסות או טבליות המכילות חומצות שומן אומגה 3, רוב התכשירים משווקים כתוספי מזון (בשם אומגה 3, אלספה ועוד). תכשיר אחד, שעבר ניסויים קליניים ורגולציה, משווק כתרופת מרשם- בשם Omacor או Lovaza.

אדגיש שוב- מומלץ לשלב דגים כחלק מתזונה בריאה, אך האם תוסף מזון המכיל אומגה 3 יכול להיות תחליף לדגים? זה כלל לא מובן מאליו. להלן אסקור את הידוע מהספרות הרפואית בנושא זה:

טרשת עורקים ומחלת לב כלילית:

ידוע כי אנשים בעלי רמה נמוכה של חומצות שומן אומגה 3 בגופם הם בסיכון גבוה יותר להתקף לב ולאי ספיקת לב מאשר אנשים עם רמה גבוהה של חומצות שומן אלה. התכשיר המשווק כתרופת מרשם- אומקור הוכח כמקטין סיכון לדום לב, או התקף לב חוזר, או אירוע מוחי או תמותה כאשר ניתן לחולים בשנה הראשונה לאחר התקף לב. תכשיר זה הוכח גם כמקטין סיכון לתמותה או לאשפוז מסיבה לבבית בחולים הסובלים מאי ספיקת לב. השפעת תוסף אומגה 3 נבדקה גם לגבי חולים עם מחלת לב כלילית כרונית (יותר משנה לאחר התקף לב) אך במהלך 5 שנות המחקר לא נמצאה תועלת מבחינת התקף לב חוזר, אירוע מוחי או תמותה מסיבה לבבית.

נטילת כמוסות אומגה 3 תורמות להורדת רמת טריגליצרידים בדם. טריגליצרידים הם גורם סיכון לטרשת עורקים ולהתקף לב וגם לדלקת חדה של הלבלב.

נטילת כמוסות אומגה 3 תורמות להורדה של לחץ הדם אך ההשפעה קטנה בלבד ולא משתווה להשפעה של התרופות המקובלות להורדת לחץ דם.

מחקרים הראו שתוספת אומגה 3 משפרת סימפטומטית חולים הסובלים מדלקת פרקים שגרונית.

יש מצבי מחלה רבים אשר לגביהם נטען כי ניתן למונעם על ידי תוספת אומגה 3 אולם אין לכך הוכחה משכנעת. מצבים אלה הם:

ניוון של המקולה בעין, אקזמה עורית, מצבי חרדה ואגרסיה, אסטמה, הפרעת קשב וריכוז, מחלות סרטן, מיגרנה, מחלות ריאה, מחלות כליה, מחלות כבד, דמנציה, דיסלקציה, תסמונת רנו, פסוריאזיס ועוד.

לסיכום:

        למרות הדעות של המפקפקים ניתן לומר ללא סיכון כי :

ארגוני בריאות בישראל וכן בעולם ממליצים על הוספת 1 גרם אומגה 3 ביום, להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

איגוד הלב האמריקני American Heart Association ממליץ על אכילת דגים, עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3, פעמיים בשבוע כחלק מתזונה בריאה. המלצה זו מבוססת על מחקרים שהוכיחו את התועלת הבריאותית בתזונה הכוללת דגים (התזונה הים תיכונית למשל): הורדת סיכון להתקף לב, הורדת סיכון לדום לב והורדת הסיכון לתמותה פתאומית.

חשוב להדגיש, כי במחקרים שבחנו את הדרך היעילה ביותר לצריכה של אומגה 3 באופן יומיומי,  ניכר כי קשה מאד לצרוך את הכמות הדרושה באמצעות תזונה, ובעיקר באמצעות אכילת דגים. בעוד שנטילה של תוספי תזונה היא דרך נוחה יותר, יעילה באותה המידה, והבטוחה לשימוש גם בקרב נשים בהריון.

ליצירת קשר השאירו הודעה

מלאו פרטים וקבלו הצעה …

המובילים והמשפיעים תמונה ראשית. שלמה אהרוניסקי, אריה גולדין

ליא קניג

ליא קניג – הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר מהמובילות והמשפיעות בתרבות הישראלית

להמשך קריאה »

שתף את הפוסט הזה עם החברים שלך