סוריה והסכמי אברהם: עידן חדש למזרח התיכון
מאת שמואל שי | יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם
מבוא: קץ של עידן, ראשיתו של אופק
ב7 באוקטובר 2023, פרצה בישראל מלחמה כוללת מול חמאס, אשר התפשטה במהרה לעימות רחבהיקף נגד חיזבאללה בלבנון ובסוריה. בתום חודשים של לחימה אינטנסיבית, ישראל הצליחה להביא להשמדתו של מערך חיזבאללה בסוריה, ולערער את בסיס שלטונו של בשאר אלאסד רודן שכפה טרור, רעב ובידוד על עמו במשך יותר משני עשורים. תהליך הדרגתי אך מכוון הביא להתרסקות השלטון העלאווי הדכאני, ולעלייתו של נשיא חדש: אחמד אשרע, הידוע גם בכינויו "אלג'ולאני".
שלא כמו קודמו, אשרע בחר לאחוז בהגה ביד של שלום. חזונו נשען על שלושה עמודים: שיקום כלכלי וחברתי פנימי, חידוש הבריתות האזוריות, ובעיקר ניתוק סוריה ממעגל ההרס האיראני והצטרפות להסכמי אברהם. ההחלטה המהפכנית הזאת אינה רק אסטרטגית היא היסטורית, עם השלכות מרחיקות לכת על המזרח התיכון כולו.
פרק ראשון: המשטר החדש בסוריה תפיסת עולם שונה
עלייתו של אשרע איננה רק החלפת שלטון. מדובר בשינוי אידיאולוגי, מוסרי וכלכלי. אם בשאר אלאסד ניהל את המדינה כמחנה ריכוז אתני־צבאי, אשרע מדבר על פיוס בין כל הקבוצות: הכורדים, הדרוזים, העלאווים והסונים. הוא מתמקד לא בנאמנות עדתית אלא בבניית לאומיות סורית חדשה, אזרחית, רבתרבותית, פרגמטית.
חזונו נועד לשקם את האמון של העם הסורי בעצמו, תוך יצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים. כאן נכנסים הסכמי אברהם לתמונה לא רק ככלי דיפלומטי אלא כבסיס להתחדשות אזרחית, כלכלית ואזורית.
פרק שני: סוריה בגיאוגרפיה של התקווה
סוריה ממוקמת בצומת דרכים מרכזי בין אירופה, אסיה ואפריקה. הפיכתה למדינה שלווה, פתוחה ויציבה מאפשרת לראשונה להפוך את מיקומה הגיאוגרפי ליתרון אסטרטגי ולא למוקד סכסוך. צירי מסחר, רכבות גז, תשתיות תקשורת, נתיבי שינוע כולם יכולים לעבור דרך סוריה ולחבר את מדינות המפרץ לים התיכון דרך ישראל.
אבל התועלת היא לא רק תשתיתית אלא גם דיפלומטית: סוריה המתחברת למערב ולישראל יוצרת שינוי גאופוליטי שגורר אחריו תגובת שרשרת ובעיקר לחץ חיובי על לבנון.
פרק שלישי: הכלכלה כבסיס לפיוס לאומי
חקלאות מתקדמת מנוע השיקום
סוריה כיום הרוסה 80% מהבתים בערים הגדולות אינם ראויים למגורים, מיליוני פליטים חזרו לאדמה חרוכה. אך במקום להמתין לסיוע הומניטרי חיצוני, אשרע מציע מודל של שיקום כלכלי מבפנים. בהובלת חברות ישראליות, במימון ממדינות המפרץ ובסיוע טכנולוגי מארה"ב, ניתן להפוך את סוריה למעצמה חקלאית תוך חמש שנים:
- הקמת חוות ורטיקליות בערים ההרוסות
- פיתוח רשתות מים והשקיה חכמות
- בניית חוות בעלי חיים ודגים במודל סולארי
- שילוב קואופרטיבים דרוזים וכורדים באזורים מבודדים
תעסוקה ולא סעד
החזון אינו חלוקה מחדש של עזרה הומניטרית, אלא יצירת משק פנימי יצרני: מפעלי תעשייה קלה, שווקים אזוריים, אזורי סחר חופשי לאורך הגבול עם ישראל והקמת תחנות אנרגיה מתחדשת. כך, תוך עשור, סוריה תוכל להחזיר לעצמה ריבונות כלכלית ולהפחית את תלותה במדינות כמו רוסיה ואיראן.
פרק רביעי: השלכות חברתיות ממדינה מפורקת לחברה מאוחדת
במהלך מלחמת האזרחים נקרעה סוריה לגזרים אתניים ודתיים. מאות כפרים הושמדו, מיעוטים נרדפו, והאמון בין האזרחים התפורר. אך הפוטנציאל החברתי דווקא טמון בגיוון הזה:
- עידוד אוטונומיה כלכלית למיעוטים
- השקעה בחינוך אזרחי לאומי חדש
- הקמת מרכזי חדשנות טכנולוגית רב־עדתיים
- רפורמות במערכת הבריאות בשיתוף אוניברסיטאות מהמפרץ וישראל
שיקום חברתי כזה יפחית את השאיפה לחימוש ויבנה תודעה של שייכות אזרחית חדשה.
פרק חמישי: ישראל וסוריה שלום עם אחריות הדדית
לראשונה מאז קום המדינה, עומדת האפשרות לשיתוף פעולה אסטרטגי, אזרחי וצבאי בין ישראל לסוריה. מדובר בצומת הזדמנויות נדיר, המחייב בניית מנגנונים חדשים:
- אזורי שיתוף פעולה כלכלי בגולן ובמרכז
- קואליציית ביטחון אזורי חדשה: ישראלסוריהירדןאמירויות
- מעקב מודיעיני משותף למניעת חדירת גורמי קיצון
- שיתוף פעולה אזרחי בתחומי מים, חקלאות, תחבורה ורפואה
פרק שישי: השלכה על לבנון תחילת סיום החזבאללה
ברגע שסוריה מפנה עורף לחזבאללה ואיראן, לבנון נותרת מבודדת. אך דווקא אז ייווצר לחץ פנימי בלבנון להצטרף למסלול השלום. כאשר ביירות תראה את תהליך השיקום בדמשק, את הצמיחה הכלכלית ואת שיתוף הפעולה עם ישראל, יתעורר בציבור הלבנוני רצון לחזור ולהיות "פריז של המזרח".
סוריה כתקווה, הסכמי אברהם כבסיס
שיקומה של סוריה אינו רק אפשרי הוא הכרחי. אך הוא מותנה באומץ. הסכמי אברהם אינם מסמך טכני הם חזון אזורי, המתממש רק אם מדינות מזרח התיכון בוחרות בעתיד ולא בעבר, בשיקום ולא בנקמה, בשותפות ולא בפירוד.
עלינו להבין: רק כלכלה חזקה תוכל לייצר שלום יציב. רק חינוך ותעסוקה יוכלו להכות שורש עמוק יותר מכל טנק. סוריה היום היא מעבדה לעתידו של המזרח התיכון אם נצליח שם, נוכל לשכפל את המודל גם לעיראק, ללבנון ואפילו לתימן.
והאחריות היא על כולנו.
אודות שמואל שי
שמואל שי הוא יזם ואיש עסקים ישראלי. יועץ כלכלי להסכמי אברהם. בעל ניסיון עשיר בפיתוח מיזמים, ניהול חברות והשקעות. לאורך השנים בנה לעצמו שם כאדם בעל ראייה אסטרטגית חדה, יצירתיות עסקית ויכולת לזהות הזדמנויות בשווקים מתפתחים. שמואל שי פועל בתחומים מגוונים, ביניהם נדל"ן, טכנולוגיה, מסחר ושירותים, ומשקיע רבות בקידום חדשנות וצמיחה עסקית. חזונו מתמקד בשילוב בין יזמות, ערכים ואחריות חברתית, במטרה ליצור מיזמים מצליחים ובעלי תרומה משמעותית לסביבה העסקית והחברתית בישראל ומחוצה לה.
